היה זה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. למותר לציין, כי המלחמה לא מתמקדת רק בזירת הקרב. מטבע הדברים, היא שידדה מערכות והשפיעה על תחומים רבים ובמיוחד על אספקת המזון, לאותן מדינות שהיו מעורות במאבק המלחמתי. אחד המוצרים בהם נוצר מחסור חמור באותה עת, היה תפוח אדמה. העת האמורה הייתה בטרום חג הפסח. למותר לציין, מה פשרו של מחסור כזה, בחג שבו עם ישראל צורך תפו"א בכמויות משמעותיות…
גם בבית הצדיק, נערכו לקראת חג הפסח, אך אנשי הבית היו טרודים מאד: מנין יקחו תפו"א לחג ובפרט כמויות כאלו, להן נזקק בית תמחוי בסדר גודל שכזה?
ימים אחדים לפני חג הפסח, חלפו בסמטה בו התגורר הצדיק, שלוש עגלות רתומות לסוסים אבירים, שהיו טעונות תפוחי אדמה וכאשר הגיעו ליד מעונו, עצרו הסוסים את דהירתם ונעמדו במקומם. העגלונים ניסו להצליף בהם שימשיכו בדרכם, אך הסוסים התעקשו ונותרו מדשדשים על מקומם.
שלח הצדיק שליח, שיבקש מבעלי המטען שימכרו לו מספר שקים של תפו"א, אך אלו סירבו בתואנה, כי המשלוח מיועד עבר הצבא ההונגרי ואינם רשאים למכור ממנו ולו תפוח אדמה בודד ללא רשות הצבא.
מה לעשות והסוסים החליטו להמשיך בעיקשותם וכל ההצלפות על גבם, לא הועילו…
שלח הצדיק שליח נוסף וביקש מהעגלונים שלפחות ינסו להטות את הסוסים לכיוון חצרו של הצדיק. לצעד זה ניאותו העגלונים, שכבר די נואשו מהמצב הסטאטי. וראה זה פלא, הטיית הסוסים לכיוון הנדרש הצליחה והסוסים עקרו את רגליהם ונכנסו פנימה, ללא כל צל של סירוב… הבינו הללו כי 'אצבע אלוקים היא' ונעתרו למכור לצדיק כמות מרובה של תפוחי אדמה לפסח… ולכל באי הבית- הייתה הרווחה.
